Difference between revisions of "He:מילון מונחים גנאלוגי"
m (→מ: style) |
m (→ב: expansion) |
||
| (41 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 13: | Line 13: | ||
[[#א|א]] [[#ב|ב]] [[#ג|ג]] [[#ד|ד]] [[#ה|ה]] [[#ו|ו]] [[#ז|ז]] [[#ח|ח]] [[#ט|ט]] [[#י|י]] [[#כ|כ]] [[#ל|ל]] [[#מ|מ]] [[#נ|נ]] [[#ס|ס]] [[#ע|ע]] [[#פ|פ]] [[#צ|צ]] [[#ק|ק]] [[#ר|ר]] [[#ש|ש]] [[#ת|ת]] | [[#א|א]] [[#ב|ב]] [[#ג|ג]] [[#ד|ד]] [[#ה|ה]] [[#ו|ו]] [[#ז|ז]] [[#ח|ח]] [[#ט|ט]] [[#י|י]] [[#כ|כ]] [[#ל|ל]] [[#מ|מ]] [[#נ|נ]] [[#ס|ס]] [[#ע|ע]] [[#פ|פ]] [[#צ|צ]] [[#ק|ק]] [[#ר|ר]] [[#ש|ש]] [[#ת|ת]] | ||
| − | [[#D|D | + | [[#D|D]] [[#G|G]] [[#Q|Q]] [[#R|R]] [[#S|S]] [[#T|T]] [[#U|U]] [[#V|V]] [[#W|W]] [[#X|X]] [[#Y|Y]] [[#Z|Z]] |
| Line 20: | Line 20: | ||
: אב ישיר או האב הידוע המוקדם ביותר בקו היוחסין, ולעיתים נחשב כמייסד השושלת. (דמויות עיקריות נפוצות: [[#נחקר|נחקר ראשון]], [[#אב_שושלת|אב־שושלת]], [[#אם_שושלת|אם־שושלת]]) | : אב ישיר או האב הידוע המוקדם ביותר בקו היוחסין, ולעיתים נחשב כמייסד השושלת. (דמויות עיקריות נפוצות: [[#נחקר|נחקר ראשון]], [[#אב_שושלת|אב־שושלת]], [[#אם_שושלת|אם־שושלת]]) | ||
:<small>קישור חיצוני: [https://en.wikipedia.org/wiki/Progenitor Wikipedia]</small><br /> | :<small>קישור חיצוני: [https://en.wikipedia.org/wiki/Progenitor Wikipedia]</small><br /> | ||
| + | |||
| + | ;<span id="אולטימו">אוּלְטִימוֹ (<span dir="ltr">ult.</span>)</span>: | ||
| + | : מן המונח הלטיני <span dir="ltr">"ultimo mense"</span> שמשמעותו "החודש שעבר". מונח עיתונאי אנכרוניסטי [https://blog.genealogybank.com/understanding-terms-found-in-historical-newspapers.html/amp המופיע לעיתים], ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי <span dir="ltr">"3rd ult."</span> שמופיע בהודעת־אבל מתאריך <span dir="ltr">26 January 1767</span> משמעו לא רק החודש הקודם, אלא גם שנת הלוח הקודמת, והוא מתייחס ל־<span dir="ltr">3 Dec 1766</span>. למידע נוסף: [[#inst|inst.]] וגם [[#prox|prox.]] | ||
;<span id="אונומסטיקה">אונומסטיקה</span>: (באנגלית: '''Onomastics''')<br> | ;<span id="אונומסטיקה">אונומסטיקה</span>: (באנגלית: '''Onomastics''')<br> | ||
| Line 27: | Line 30: | ||
# כללי: [https://en.wikipedia.org/wiki/Family_tree תאור] גרפי דמוי עץ וענפים, למיקום שיוך משפחתי והסתעפויותיו על פני הדורות | # כללי: [https://en.wikipedia.org/wiki/Family_tree תאור] גרפי דמוי עץ וענפים, למיקום שיוך משפחתי והסתעפויותיו על פני הדורות | ||
# בגרמפס: סדרת נתונים גנאלוגיים מאורגנת בקובץ מסד נתונים | # בגרמפס: סדרת נתונים גנאלוגיים מאורגנת בקובץ מסד נתונים | ||
| + | |||
| + | ;<span id="אינסטנטה">אינסטנטה (<span dir="ltr">Instante, inst./inſt.</span>)</span>: | ||
| + | : מן המונח הלטיני <span dir="ltr">"instante mense"</span> שמשמעותו "החודש הזה". (לעיתים נכתב גם <span dir="ltr">"instant"</span> או סודר בדפוס בעזרת האות <span dir="ltr">s</span> הארוכה כך: <span dir="ltr">"inſtant"</span>.) מונח עיתונאי אנכרוניסטי [https://blog.genealogybank.com/understanding-terms-found-in-historical-newspapers.html/amp המופיע לעיתים], ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי <span dir="ltr">"3rd inst."</span> שמופיע בהודעת־אבל מתאריך <span dir="ltr">26 Dec 1766</span> משמעו <span dir="ltr">3 December 1766</span>. למידע נוסף [[#prox|prox.]] וגם [[#ult|ult.]] | ||
;<span id="אם־שושלת">אם־שושלת</span>: (לטינית progenitrix) | ;<span id="אם־שושלת">אם־שושלת</span>: (לטינית progenitrix) | ||
| Line 46: | Line 52: | ||
;<span id="ארכיון">ארכיון</span>:(לאטינית archivum או archium )<br> ארכיון או ארכיב מקום של כינוס ושמירה מסודרים של מסמכים שקיימת ביניהם זיקה נושאית. למושג ארכיון שלושה מובנים: החומר הארכיוני הראוי לשמירה לצמיתות;המוסד הרוכש חומר ארכיוני, שומר אותו ומעמיד אותו לשימוש; משכן החומר הארכיוני. האנציקלופדיה העברית, כרך ה, (תש"ך), ע"ע 910-924 | ;<span id="ארכיון">ארכיון</span>:(לאטינית archivum או archium )<br> ארכיון או ארכיב מקום של כינוס ושמירה מסודרים של מסמכים שקיימת ביניהם זיקה נושאית. למושג ארכיון שלושה מובנים: החומר הארכיוני הראוי לשמירה לצמיתות;המוסד הרוכש חומר ארכיוני, שומר אותו ומעמיד אותו לשימוש; משכן החומר הארכיוני. האנציקלופדיה העברית, כרך ה, (תש"ך), ע"ע 910-924 | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
| + | ==ב== | ||
| + | ;<span id="ביטויים לטיניים">ביטויים לטיניים</span>: | ||
| + | : במסמכים מופיעות לעיתים הערות ב[[Latin_words_and_expressions/he|לטינית]] או בצורות קיצור שלה: <span dir="ltr">exempli gratia</span> (<abbr title="exempli gratia - ביטוי לטיני שמשמעותו 'לדוגמה'">e.g.</abbr>), <span dir="ltr">et cetera</span> (<abbr title="et cetera - ביטוי לטיני שמשמעותו 'ועוד'">etc.</abbr>), <span dir="ltr">id est</span> (<abbr title="id est - ביטוי לטיני שמשמעותו 'כלומר'">i.e.</abbr>), <span dir="ltr">nota bene</span> <i>או</i> <span dir="ltr">notate bene</span> (<abbr title="nota bene (יחיד), notate bene (רבים) - ביטוי לטיני שמשמעותו 'שימו לב'">N.B.</abbr>), <span dir="ltr">post scriptum</span> (<abbr title="post scriptum - ביטוי לטיני שמשמעותו 'תוספת לאחר הכתוב'">P.S.</abbr>), <span dir="ltr">sic erat scriptum</span> (<abbr title="sic erat scriptum - ביטוי לטיני שמשמעותו 'כך נכתב'">''[sic]''</abbr>), <span dir="ltr">sic erat scriptum, recte</span> (<abbr title="sic erat scriptum, recte ____ - ביטוי לטיני שמשמעותו 'כך נכתב, ובצדק ____'">''[sic, recte ____]''</abbr>), <span dir="ltr">videlicet</span> (<abbr title="videlicet - ביטוי לטיני שמשמעותו 'לאמור'; 'דהיינו'">viz.</abbr>), <span dir="ltr">versus</span> (<abbr title="versus - ביטוי לטיני שמשמעותו 'נגד'">vs.</abbr>) | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
| + | ==ה== | ||
| + | ;<span id="הטבלה">הַטְבָּלָה</span> (baptism): | ||
| + | : טקס דתי נוצרי, שֶׁרישומו מופיע לעיתים בפנקסי קהילה וכנסייה ומשמש מקור חשוב לזיהוי הורים, סנדקים, מקום־מגורים ותאריכים. | ||
| + | |||
{{-}} | {{-}} | ||
| Line 52: | Line 69: | ||
: קשר קרוב או זיקה. במשפט חילוני, באנתרופולוגיה תרבותית או בדין דתי; מונח שֶׁמִּתְיַחֵס לקשר־שארות שנוצר (או שֶׁקַיָּם) בין שני אנשים כתוצאה מנישואין. עשוי לכלול גם קשר־שארות עקב יחסי־מין, אימוץ או בעקיפין באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/משפחה_מורכבת משפחה־משולבת]. <br />(לתשומת־לב: בדין הכנסייתי הקתולי נאמר שֶׁ"זיקה אינה מולידה זיקה"... כלומר, לאחֵי אחד מבני הזוג אין קשר־נישואין עם אחֵי בן הזוג שמן הצד האחר. לפיכך, מצב שֶׁבוֹ כמה אחים ממשפחה אחת נישאים לכמה אחים ממשפחה אחרת אינו יוצר השלכות של גילוי־עריות מכוח זיקה.) | : קשר קרוב או זיקה. במשפט חילוני, באנתרופולוגיה תרבותית או בדין דתי; מונח שֶׁמִּתְיַחֵס לקשר־שארות שנוצר (או שֶׁקַיָּם) בין שני אנשים כתוצאה מנישואין. עשוי לכלול גם קשר־שארות עקב יחסי־מין, אימוץ או בעקיפין באמצעות [https://he.wikipedia.org/wiki/משפחה_מורכבת משפחה־משולבת]. <br />(לתשומת־לב: בדין הכנסייתי הקתולי נאמר שֶׁ"זיקה אינה מולידה זיקה"... כלומר, לאחֵי אחד מבני הזוג אין קשר־נישואין עם אחֵי בן הזוג שמן הצד האחר. לפיכך, מצב שֶׁבוֹ כמה אחים ממשפחה אחת נישאים לכמה אחים ממשפחה אחרת אינו יוצר השלכות של גילוי־עריות מכוח זיקה.) | ||
| + | {{-}} | ||
| + | ==ח== | ||
| + | ;<span id="חטיבה־ארכיונית">חטיבה־ארכיונית</span>: | ||
| + | : מכלול הרשומות של ארגון, משפחה או אדם, שֶׁנוצרו ונצברו כתוצאה מתהליך אורגני המשקף את תפקודי היוצר. פונד (fonds) הוא יחידת־הארכיון הראשית במערכת הארכיונית היבשתית, והוא הבסיס לכללי הסידור והארגון. עקרון ה[https://wikipedia.org/wiki/Provenance מקוריות] או ה[https://wikipedia.org/wiki/Respect_des_fonds שמירת־פונדים] קובע שֶׁיש לשמור רשומות שמקורן שונה (מקוריות שונה) בהפרדה, כדי לשמר את ההקשר שלהן.<br /> | ||
| + | : מן הצרפתית העתיקה ''funz'' ("קרקע שֶׁעובדה או שֶׁפותחה") | ||
| + | |||
| + | ;<span id="חקר־יוחסין">חקר־יוחסין</span>: | ||
| + | # תיעוד היסטורי מאורגן של השתלשלות של דבר־מה שניתן להתחקות אחריה החל מ[[#אב־שושלת|אב־מייסד]] או מ[[#אם־שושלת|אם־מייסדת]] | ||
| + | # חקר קווי אבות וצאצאים של [[#נחקר|נבדק]] | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
==מ== | ==מ== | ||
| − | ;<span id=" | + | ;<span id="מגדר">מגדר</span>: |
| − | + | : סוג, מין; נגזר מן המקרה הלטיני <span dir="ltr">ablative</span> של <span dir="ltr">genus</span>, כמו <span dir="ltr">genere natus</span>, שֶׁמתייחס ללידה. [[Gramps_{{man version}}_Wiki_Manual_-_Entering_and_editing_data:_detailed_-_part_1/he#מגדר|נרשם בגרמפס כ]]: נקבה, זכר, לא ידוע, אחר. | |
| − | + | ||
| + | ;<span id="מטרילינאלי">מַטְרִילִינֵאָלִי</span> (matrilineal): | ||
| + | : שם־משפחה שמבוסס על שם־המשפחה של האם | ||
| + | |||
| + | ;<span id="מטרונים">מַטְרוֹנִים</span> (matronym): | ||
| + | : שם פרטי שמבוסס על שם האם (שם פרטי או שם־משפחה) | ||
| + | |||
| + | ;<span id="מטרונימי">מַטְרוֹנִימִי</span> (matronymic): | ||
| + | : שם־משפחה שמבוסס על שֵׁם־הַפְּרָט של האם | ||
;<span id="מקור">[https://en.wikipedia.org/wiki/Genealogy#Records_and_documentation מקור]</span>: | ;<span id="מקור">[https://en.wikipedia.org/wiki/Genealogy#Records_and_documentation מקור]</span>: | ||
| Line 83: | Line 119: | ||
גם מקור מקורי, מחייב בדיקה קפדנית, האם המקור אמין? ואם כן, האים אוא תקין? האם הוא נושא חותם זמן? האם המקור שונה לאחר מעשה? ללא קבלת מענה סביר ומספק לשאלות אלו, ניאלץ להתיחס למקור בחשדנות רבה . | גם מקור מקורי, מחייב בדיקה קפדנית, האם המקור אמין? ואם כן, האים אוא תקין? האם הוא נושא חותם זמן? האם המקור שונה לאחר מעשה? ללא קבלת מענה סביר ומספק לשאלות אלו, ניאלץ להתיחס למקור בחשדנות רבה . | ||
קישור למונח '[[Gramps_Glossary/he#מקור|מקור]]' במילון מונחי גרמפס. | קישור למונח '[[Gramps_Glossary/he#מקור|מקור]]' במילון מונחי גרמפס. | ||
| − | {{}} | + | |
| + | ;<span id="משפחה">[https://en.wikipedia.org/wiki/Family משפחה]</span>: | ||
| + | # קבוצת אנשים שיש בינהם קירבת דם; קרובים; בית אב. | ||
| + | # [[Gramps_Glossary/he#משפחה|משפחה]] במילון מונחי גרמפס. | ||
| + | |||
| + | ;<span id="מין">מין</span> (sex): | ||
| + | : למידע נוסף: [[#מגדר|מגדר]] | ||
| + | |||
| + | ;<span id="מפקד־אוכלוסין">מִפְקָד־אוֹכְלוּסִין</span> (census): | ||
| + | : ספירה ורישום של תושבים ומשקי־בית בזמן נתון, שֶׁעשויים לכלול גיל, מקצוע, קרבת־משפחה, מקום־לידה ועוד. | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
==נ== | ==נ== | ||
| + | ;<span id="nee">נֶה (<span dir="ltr">né</span>, <span dir="ltr">née</span>)</span>: | ||
| + | : משמעותו "נולד" ו"נולדה" (בצורות זכר ונקבה). מציין שֶׁשם־המשפחה שמופיע לאחר מכן היה בשימוש לפני שינוי־שם. השינוי אינו נובע רק מנישואין; הוא יכול להיות מכל סיבה, כולל שם־במה ושם־עט. לעיתים קרובות מושמט הסימן הדיאקריטי וההבחנה בין זכר לנקבה בעת שימוש במילת השאילה <span dir="ltr">nee</span> [https://en.m.wikipedia.org/wiki/Loanword], שמקורה בצורת הבינוני־הסביל של המילה הצרפתית <span dir="ltr">naître</span> ("להיוולד"). במסמכים אמריקאיים מקובל לעיתים להבין זאת כ״לשעבר״, אך פרשנות זו חורגת מן הכוונה המקורית, שֶׁמציינת במפורש שם־לידה. למידע נוסף [https://wikipedia.org/wiki/Birth_name#Maiden_and_married_names שמות נעורים ושמות נישואין] ב[https://wikipedia.org/wiki/Maiden_and_married_names ויקיפדיה]. | ||
| + | |||
;<span id="נחקר">נחקר</span> | ;<span id="נחקר">נחקר</span> | ||
:מהמילה הלטינית probandus שפירושה "זה שיש להוכיחו". האדם המשמש נקודת ייחוס (הנחקר הראשון) במחקר יוחסין או גנטי, ולעיתים קרובות מהווה את הבסיס ל[[#genealogical_numbering_system|שיטת מספור גנאלוגית]]. שאר האנשים באילן־היוחסין מתוארים ביחס אליו. (אנשים מרכזיים באילן־יוחסין כוללים: [[#נחקר|נחקר]], [[#progenitor|אב השושלת]], [[#progenitrix|אם השושלת]]) | :מהמילה הלטינית probandus שפירושה "זה שיש להוכיחו". האדם המשמש נקודת ייחוס (הנחקר הראשון) במחקר יוחסין או גנטי, ולעיתים קרובות מהווה את הבסיס ל[[#genealogical_numbering_system|שיטת מספור גנאלוגית]]. שאר האנשים באילן־היוחסין מתוארים ביחס אליו. (אנשים מרכזיים באילן־יוחסין כוללים: [[#נחקר|נחקר]], [[#progenitor|אב השושלת]], [[#progenitrix|אם השושלת]]) | ||
| + | |||
| + | ;<span id="vitaldata">נתונים חיוניים</span>: | ||
| + | : נתונים חיוניים, או רשומות חיוניות, כגון תעודות לידה, נישואין ופטירה, יכולים לשמש כבסיס תיעוד לבניית אילן־יוחסין. | ||
| + | |||
{{-}} | {{-}} | ||
| + | ==ס== | ||
| + | ;<span id="סיק">סִיק</span> (sic): | ||
| + | : מן המונח הלטיני <span dir="ltr">"sic"</span> שמשמעותו "כך; כן". משמש בסוגריים בתוך מובאה מילולית כדי לציין שֶׁ"כך הדבר" — כלומר שֶׁשגיאה ברורה נשמרת כפי שהיא במקור. (לעומת זאת, המונח הלטיני <span dir="ltr">"recte"</span> מציין שגיאה דו־משמעית ומוסיף תיקון.) למידע נוסף: [https://wiktionary.org/wiki/sic הגדרת sic] | ||
| − | |||
;<span id="סנטימורגן">סֶנְטִימּוֹרְגָּן</span>: | ;<span id="סנטימורגן">סֶנְטִימּוֹרְגָּן</span>: | ||
: בניתוח [[#DNA|דנ״א]], [https://he.wikipedia.org/wiki/סנטימורגן סנטימורגן] (בקיצור <span dir="ltr">cM</span>, וברבים <span dir="ltr">cMs</span>) היא יחידת־מידה לשיעור הדמיון הגנטי. היחידה מתארת מרחק בין אתרים גנטיים (נקראים גם מיקומי כרומוזום או סמנים), שֶׁבֵּינֵיהֶם מקטעי כרומוזום נוטים שלא להתפרק עקב שחלוף (רקומבינציה). בתוך מקטע כזה, התדירות החזויה של אירועי שחלוף כרומוזומליים ביניים היא <span dir="ltr">0.01</span> בדור אחד. אף שֶׁלעיתים משתמשים ביחידה כדי להסיק מרחק לאורך כרומוזום, אין זה מרחק פיזי ממשי. מונח חלופי הוא "יחידת־מפה" (בקיצור <span dir="ltr">m.u.</span>), אך צורה זו מופיעה בתדירות נמוכה יותר בפורומים גנאלוגיים. | : בניתוח [[#DNA|דנ״א]], [https://he.wikipedia.org/wiki/סנטימורגן סנטימורגן] (בקיצור <span dir="ltr">cM</span>, וברבים <span dir="ltr">cMs</span>) היא יחידת־מידה לשיעור הדמיון הגנטי. היחידה מתארת מרחק בין אתרים גנטיים (נקראים גם מיקומי כרומוזום או סמנים), שֶׁבֵּינֵיהֶם מקטעי כרומוזום נוטים שלא להתפרק עקב שחלוף (רקומבינציה). בתוך מקטע כזה, התדירות החזויה של אירועי שחלוף כרומוזומליים ביניים היא <span dir="ltr">0.01</span> בדור אחד. אף שֶׁלעיתים משתמשים ביחידה כדי להסיק מרחק לאורך כרומוזום, אין זה מרחק פיזי ממשי. מונח חלופי הוא "יחידת־מפה" (בקיצור <span dir="ltr">m.u.</span>), אך צורה זו מופיעה בתדירות נמוכה יותר בפורומים גנאלוגיים. | ||
| + | {{-}} | ||
| + | ==ע== | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
| + | ==פ== | ||
| + | ;<span id="פטרילינאלי">פַּטְרִילִינֵאָלִי</span> (patrilineal): | ||
| + | : שם־משפחה שמבוסס על שם־המשפחה של האב | ||
| + | |||
| + | ;<span id="פטרונים">פַּטְרוֹנִים</span> (patronym): | ||
| + | : שם פרטי שמבוסס על שם האב (שם פרטי או שם־משפחה) | ||
| + | |||
| + | ;<span id="פטרונימי">פַּטְרוֹנִימִי</span> (patronymic): | ||
| + | : שם־משפחה שמבוסס על שֵׁם־הַפְּרָט של האב (שם התואר ''patronymic'' משמעו נגזר מן האב, בעוד שֶׁ־''avonymic'' נגזר מן הסב. כאשר משתמשים במונח כשם־עצם, הוא מתייחס לשם שנגזר באופן זה.) | ||
| + | |||
| + | ;<span id="פרוקסימו">פּרוֹקְסִימוֹ (<span dir="ltr">prox.</span>)</span>: | ||
| + | : מן המונח הלטיני <span dir="ltr">"proximo mense"</span> שמשמעותו "החודש הבא". מונח עיתונאי אנכרוניסטי [https://blog.genealogybank.com/understanding-terms-found-in-historical-newspapers.html/amp המופיע לעיתים], ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי <span dir="ltr">"3rd prox."</span> שמופיע בהודעת־אבל מתאריך <span dir="ltr">26 Dec 1766</span> משמעו לא רק החודש הבא, אלא גם שנת הלוח הבאה, והוא מתייחס ל־<span dir="ltr">3 January 1767</span>. למידע נוסף: [[#inst|inst.]] וגם [[#ult|ult.]] | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
| + | ==צ== | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
==ק== | ==ק== | ||
;<span id="קבר זיכרון">קבר זיכרון</span> (cenotaph): | ;<span id="קבר זיכרון">קבר זיכרון</span> (cenotaph): | ||
| Line 104: | Line 181: | ||
:<small>מילים ארכאיות לקרובים:</small><br /> | :<small>מילים ארכאיות לקרובים:</small><br /> | ||
: <span dir="ltr">niblings</span> (אחייניות ואחיינים), <span dir="ltr">fadu</span> (דודה מצד האב), <span dir="ltr">fœdra</span> (דוד מצד האב), <span dir="ltr">modrige</span> (דודה מצד האם), <span dir="ltr">avuncle</span>, <span dir="ltr">eam</span>, <span dir="ltr">eme</span> (דוד מצד האם), <span dir="ltr">patruel</span> (ילד של דוד מצד האב), <span dir="ltr">brother-uterine</span> (אח למחצה מצד האם), <span dir="ltr">brother-consanguine</span> (אח למחצה מצד האב), <span dir="ltr">double cousin</span> (בן־דוד מדרגה ראשונה שֶׁחולק את כל ארבעת הסבים), <span dir="ltr">machetonim</span> (הורי החתן או הכלה של הילד) | : <span dir="ltr">niblings</span> (אחייניות ואחיינים), <span dir="ltr">fadu</span> (דודה מצד האב), <span dir="ltr">fœdra</span> (דוד מצד האב), <span dir="ltr">modrige</span> (דודה מצד האם), <span dir="ltr">avuncle</span>, <span dir="ltr">eam</span>, <span dir="ltr">eme</span> (דוד מצד האם), <span dir="ltr">patruel</span> (ילד של דוד מצד האב), <span dir="ltr">brother-uterine</span> (אח למחצה מצד האם), <span dir="ltr">brother-consanguine</span> (אח למחצה מצד האב), <span dir="ltr">double cousin</span> (בן־דוד מדרגה ראשונה שֶׁחולק את כל ארבעת הסבים), <span dir="ltr">machetonim</span> (הורי החתן או הכלה של הילד) | ||
| + | |||
| + | {{-}} | ||
| + | ==ר== | ||
| + | ;<span id="רקטה">רֶקְטֶה</span> (recte): | ||
| + | : מן המונח הלטיני <span dir="ltr">"recte"</span> שמשמעותו "כראוי; נכונה". צורה מקוצרת של <span dir="ltr">'sic, recte ____'</span> (שֶׁהיא צורה מקוצרת של <span dir="ltr">'sic erat scriptum, recte ____'</span>) — ביטוי לטיני שמשמעותו "כך נכתב, והנכון הוא ____". משמש בסוגריים בתוך מובאה מילולית כדי להבהיר שֶׁבמקור יש שגיאה דו־משמעית, ולציין את הנוסח הנכון. (לעומת זאת, המונח הלטיני <span dir="ltr">"sic"</span> מציין שגיאה חד־משמעית בלי לתקן אותה.) למידע נוסף: [https://wiktionary.org/wiki/recte הגדרת recte] | ||
| + | |||
| + | ;<span id="רומניזציה">תעתיק לטיני</span> (romanization): | ||
| + | : ייצוג לשוני של מילה באלפבית הלטיני | ||
| + | |||
{{-}} | {{-}} | ||
==ש== | ==ש== | ||
;<span id="שיטת מספור">שיטת מספור</span>: | ;<span id="שיטת מספור">שיטת מספור</span>: | ||
:: גנאלוגים אימצו מספר [[Genealogical_Numbering_Systems|שיטות מספור גנאלוגיות]] למיספור אילנות־יוחסין ותרשימי יוחסין בתסדיר מילולי. כל שיטה מספקת שיטה עקבית לקביעת מזהה צפוי ותקני עבור אנשים באילן־יוחסין. רוב השיטות מקצות מזהים ביחס לאדם מרכזי, והן ממוקדות באבות קדמונים (שיטה עולה) או בצאצאים (שיטה יורדת). שיטות מספור נפוצות שנתמכות במאפיינים של גרמפס כוללות את: [[Genealogical Numbering Systems#ahnentafel|אהננטפל]], [[Genealogical Numbering Systems#d'aboville|ד'אבוביי]], [[Genealogical Numbering Systems#de villiers|דה וילייה]], [[Genealogical Numbering Systems#henry|הנרי]], [[Genealogical Numbering Systems#meurgey de tupigny|מורז'ה דה טופיני]], [[Genealogical Numbering Systems#register|רגיסטר]], [[Genealogical Numbering Systems#Sosa-stradonitz|סוסה־שטרודניץ]]. | :: גנאלוגים אימצו מספר [[Genealogical_Numbering_Systems|שיטות מספור גנאלוגיות]] למיספור אילנות־יוחסין ותרשימי יוחסין בתסדיר מילולי. כל שיטה מספקת שיטה עקבית לקביעת מזהה צפוי ותקני עבור אנשים באילן־יוחסין. רוב השיטות מקצות מזהים ביחס לאדם מרכזי, והן ממוקדות באבות קדמונים (שיטה עולה) או בצאצאים (שיטה יורדת). שיטות מספור נפוצות שנתמכות במאפיינים של גרמפס כוללות את: [[Genealogical Numbering Systems#ahnentafel|אהננטפל]], [[Genealogical Numbering Systems#d'aboville|ד'אבוביי]], [[Genealogical Numbering Systems#de villiers|דה וילייה]], [[Genealogical Numbering Systems#henry|הנרי]], [[Genealogical Numbering Systems#meurgey de tupigny|מורז'ה דה טופיני]], [[Genealogical Numbering Systems#register|רגיסטר]], [[Genealogical Numbering Systems#Sosa-stradonitz|סוסה־שטרודניץ]]. | ||
| + | ;<span id="שם־חיבה">שם־חיבה</span>: | ||
| + | : שם־בדוי מקוצר (שם מוכר, כינוי־חיבה).<br /> | ||
| + | : ''הועלתה השערה לשונית שלפיה המילה מבוססת על הביטוי האנגלי <span dir="ltr">"an eke name"</span> (שם נוסף), שהפך ל־<span dir="ltr">"an ekename"</span>, ולאחר חלוקת־מילים שגויה הפך ל־<span dir="ltr">"a nekename"</span>, ולבסוף ל־<span dir="ltr">"a nickname"</span>. ההשערה נשענת על <span dir="ltr">eke</span> מן האנגלית העתיקה <span dir="ltr">eaca</span>, שמשמעותה "תוספת".'' | ||
| + | |||
{{-}} | {{-}} | ||
| − | |||
==D== | ==D== | ||
;<span id="dna">dna</span>: | ;<span id="dna">dna</span>: | ||
| Line 130: | Line 219: | ||
החיסרון המרכזי בפרוטוקול זה הוא מרחב התמרון הגדול שהוא מאפשר בתגי הייצוא. כלומר, מפתחי התכנות השונות יכולים להשתמש בתגים אלו כרצונם (אופן כתיבתם), דבר שגורם לבעיות בייבוא הנתונים לתוכנה אחרת. בנוסף, קיום גרסאות שונות לפרוטוקול – הגרסה הרשמית האחרונה היא 5.5. לכן יש צריך לוודא התאמת גרסאות קובץ ה־GEDCOM בין התכנות, ולוודא שלמות הנתונים בין התכנות (עשוי להיות שמידע שמנוהל בתוכנה אחת אינו מנוהל באחרת ולכן לא יעבור בפעולת היובא, או שייובא באופן חלקי). | החיסרון המרכזי בפרוטוקול זה הוא מרחב התמרון הגדול שהוא מאפשר בתגי הייצוא. כלומר, מפתחי התכנות השונות יכולים להשתמש בתגים אלו כרצונם (אופן כתיבתם), דבר שגורם לבעיות בייבוא הנתונים לתוכנה אחרת. בנוסף, קיום גרסאות שונות לפרוטוקול – הגרסה הרשמית האחרונה היא 5.5. לכן יש צריך לוודא התאמת גרסאות קובץ ה־GEDCOM בין התכנות, ולוודא שלמות הנתונים בין התכנות (עשוי להיות שמידע שמנוהל בתוכנה אחת אינו מנוהל באחרת ולכן לא יעבור בפעולת היובא, או שייובא באופן חלקי). | ||
| − | + | ;<span id="genealogy">genealogy</span>: למידע נוסף [[#חקר־יוחסין|חקר־יוחסין]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ;<span id=" | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | {{-}} | ||
=מקורות נוספים= | =מקורות נוספים= | ||
* [https://isragen.org.il/] אתר עיל”ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה | * [https://isragen.org.il/] אתר עיל”ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה | ||
Latest revision as of 09:01, 24 January 2026
מילון מונחי חקר־יוחסין (גנאלוגיים) זה מפורט כמה מהמונחים הנפוצים ביותר בהם עשויים להיתקל במהלך מסע החיפוש אחר שורשי המשפחה.
זוהי אסופה שיתופית וחלקית, היא לא מתיימרת להיות כוללת או מקיפה ומכסה רק את המעט שמבעט. זה המקום לשתף מונח לא מוכר או חדש שצף ועלה במהלך עבודת המחקר ולהוספו כערך חדש למילון מונחים זה. ערכים במילון יקלו במציאת המידע בעתיד. למלון מונחים מקיף וכולל ניתן וכדאי לעיין בעמוד שבקישור מושגי יסוד של עמותת עיל"מ. למונחים בעלי משמעות מיוחדת במערכת גרמפס, מילון מונחים של גרמפס.
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
D G Q R S T U V W X Y Z
א
- אב־שושלת
- (לטינית progenitor)
- אב ישיר או האב הידוע המוקדם ביותר בקו היוחסין, ולעיתים נחשב כמייסד השושלת. (דמויות עיקריות נפוצות: נחקר ראשון, אב־שושלת, אם־שושלת)
- קישור חיצוני: Wikipedia
- אוּלְטִימוֹ (ult.)
- מן המונח הלטיני "ultimo mense" שמשמעותו "החודש שעבר". מונח עיתונאי אנכרוניסטי המופיע לעיתים, ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי "3rd ult." שמופיע בהודעת־אבל מתאריך 26 January 1767 משמעו לא רק החודש הקודם, אלא גם שנת הלוח הקודמת, והוא מתייחס ל־3 Dec 1766. למידע נוסף: inst. וגם prox.
- אונומסטיקה
- (באנגלית: Onomastics)
- חקר השמות, במיוחד שמות פרטיים; מקורותיהם, צורותיהם, משמעויותיהם וכו'. תבנית או שיטה המשמשת בסיס ליצירת שמות ומונחים בתחום מסוים. לקסיקון לועזי עברי כרך ראשון ע' 39 (פרולוג 1996).
- אילן־יוחסין
- כללי: תאור גרפי דמוי עץ וענפים, למיקום שיוך משפחתי והסתעפויותיו על פני הדורות
- בגרמפס: סדרת נתונים גנאלוגיים מאורגנת בקובץ מסד נתונים
- אינסטנטה (Instante, inst./inſt.)
- מן המונח הלטיני "instante mense" שמשמעותו "החודש הזה". (לעיתים נכתב גם "instant" או סודר בדפוס בעזרת האות s הארוכה כך: "inſtant".) מונח עיתונאי אנכרוניסטי המופיע לעיתים, ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי "3rd inst." שמופיע בהודעת־אבל מתאריך 26 Dec 1766 משמעו 3 December 1766. למידע נוסף prox. וגם ult.
- אם־שושלת
- (לטינית progenitrix)
- אֵם ראשונה; האם הידועה המוקדמת ביותר בקו היוחסין מהצד הנשי. (מונחים קרובים נפוצים: נחקר ראשון, אב־שושלת, אם־שושלת)
- אַנְגְּלִיזַצְיָה
- לדוגמה: ירושלים → Jerusalem, משה → Moses תהליך שֶׁל הפיכת דבר־מה (לדוגמה, שם־משפחה) לגרסה אנגלית [1]
- אם מהגר (או צאצא שלו) מאמץ גרסה מאוזרחת של שם הלידה שלו, ניתן להוסיף את השם החלופי המועדף הזה באמצעות סוג־שם Also Known As בסוגי שמות בלשונית שמות. ניתן לסווג את כל השמות החלופיים לפי סוג, וניתן לקבץ גרסאות של שמות־משפחה באמצעות עורך השמות.
- אנדונים
- (מיוונית: éndon, 'פנימי' + אונומה, 'שם'; ידוע גם כ'שם אוטונימי')
הוא שם שכיח ופנימי למקום גיאוגרפי, קבוצת אנשים או שפה/ניב מסויימים, כלומר משתמשים בשם באופן פנימי ובלעדי למקום, לקבוצה או לקהילה לשונית המסויים. זהו שם המיועד רק להם־עצמם, למולדתם או לשונם.
לעומת זאת, שם חיצוני (exonym) הוא שם שכיח שמקובל רק מחוץ למקום עצמו. - קישור חיצוני: Wikipedia
- אֶפּוֹנִים
- אדם, מקום או דבר שֶׁזוכה לכבוד בכך שֶׁדבר־מה נקרא על שמו. "אֶפּוֹנִים" הוא מונח שֶׁנוטים להשתמש בו לעיתים נדירות ובאופן כללי. אפונים (eponym) הוא אדם, מקום, או דבר (אמיתי או דמיוני) שעל שמו נקרא משהו אחר, כמו תקופה (התקופה הוויקטוריאנית על שם המלכה ויקטוריה), מושג (סנדוויץ' על שם הרוזן מסנדוויץ'), או תגלית (ברייל על שם לואי ברייל). המילה מתייחסת לרוב ל"נותן השם" המקורי, בעוד שה"דבר" שנקרא על שמו מתואר בדרך כלל בתואר אפונימי (eponymous)
- אקסונים
- (מיוונית exonym)
- אקסונים הם שמות למקומות, אנשים, קבוצות או שפות שניתנו על ידי קבוצות חיצוניות, ולא על ידי האנשים או הקבוצה המדוברת. כלומר, אלו שמות שמשתמשים בהם מחוץ למקום או הקבוצה שהשם מתייחס אליה.
- קישור חיצוני: Wikipedia
- ארכיון
- (לאטינית archivum או archium )
ארכיון או ארכיב מקום של כינוס ושמירה מסודרים של מסמכים שקיימת ביניהם זיקה נושאית. למושג ארכיון שלושה מובנים: החומר הארכיוני הראוי לשמירה לצמיתות;המוסד הרוכש חומר ארכיוני, שומר אותו ומעמיד אותו לשימוש; משכן החומר הארכיוני. האנציקלופדיה העברית, כרך ה, (תש"ך), ע"ע 910-924
ב
- ביטויים לטיניים
- במסמכים מופיעות לעיתים הערות בלטינית או בצורות קיצור שלה: exempli gratia (e.g.), et cetera (etc.), id est (i.e.), nota bene או notate bene (N.B.), post scriptum (P.S.), sic erat scriptum ([sic]), sic erat scriptum, recte ([sic, recte ____]), videlicet (viz.), versus (vs.)
ה
- הַטְבָּלָה (baptism)
- טקס דתי נוצרי, שֶׁרישומו מופיע לעיתים בפנקסי קהילה וכנסייה ומשמש מקור חשוב לזיהוי הורים, סנדקים, מקום־מגורים ותאריכים.
ז
- זיקה
- קשר קרוב או זיקה. במשפט חילוני, באנתרופולוגיה תרבותית או בדין דתי; מונח שֶׁמִּתְיַחֵס לקשר־שארות שנוצר (או שֶׁקַיָּם) בין שני אנשים כתוצאה מנישואין. עשוי לכלול גם קשר־שארות עקב יחסי־מין, אימוץ או בעקיפין באמצעות משפחה־משולבת.
(לתשומת־לב: בדין הכנסייתי הקתולי נאמר שֶׁ"זיקה אינה מולידה זיקה"... כלומר, לאחֵי אחד מבני הזוג אין קשר־נישואין עם אחֵי בן הזוג שמן הצד האחר. לפיכך, מצב שֶׁבוֹ כמה אחים ממשפחה אחת נישאים לכמה אחים ממשפחה אחרת אינו יוצר השלכות של גילוי־עריות מכוח זיקה.)
ח
- חטיבה־ארכיונית
- מכלול הרשומות של ארגון, משפחה או אדם, שֶׁנוצרו ונצברו כתוצאה מתהליך אורגני המשקף את תפקודי היוצר. פונד (fonds) הוא יחידת־הארכיון הראשית במערכת הארכיונית היבשתית, והוא הבסיס לכללי הסידור והארגון. עקרון המקוריות או השמירת־פונדים קובע שֶׁיש לשמור רשומות שמקורן שונה (מקוריות שונה) בהפרדה, כדי לשמר את ההקשר שלהן.
- מן הצרפתית העתיקה funz ("קרקע שֶׁעובדה או שֶׁפותחה")
- חקר־יוחסין
- תיעוד היסטורי מאורגן של השתלשלות של דבר־מה שניתן להתחקות אחריה החל מאב־מייסד או מאם־מייסדת
- חקר קווי אבות וצאצאים של נבדק
מ
- מגדר
- סוג, מין; נגזר מן המקרה הלטיני ablative של genus, כמו genere natus, שֶׁמתייחס ללידה. נרשם בגרמפס כ: נקבה, זכר, לא ידוע, אחר.
- מַטְרִילִינֵאָלִי (matrilineal)
- שם־משפחה שמבוסס על שם־המשפחה של האם
- מַטְרוֹנִים (matronym)
- שם פרטי שמבוסס על שם האם (שם פרטי או שם־משפחה)
- מַטְרוֹנִימִי (matronymic)
- שם־משפחה שמבוסס על שֵׁם־הַפְּרָט של האם
מקור 'מקורי' (אותנטי) הוא התיעוד הראשוני של אירוע, בין אם נאמר בעל פה, נכתב בכתב, תמונה או מבוסס חפצים. מקור אחד יכול לספק פיסות מידע וסוגי מידע שונים. לכן מידת אמינות מקור כזה תהיה לכן גבוהה יותר ואיכות המידע טובה יותר. כאמור, סביר להניח שמקורות מקוריים יהיו מדויקים יותר מכל נגזרת ממקור כזה ולכן אלו יהיו סוגי המקורות המועדפים לביסוס מחקר־יוחסין. עם זאת, במקרים רבים נגזרות ממקורות יהיו זמינים לחוקר במידה רבה יותר מאשר מקור מקורי. מה שמאפשר אולי גישה מהירה ומוקדמת למקורות אלו וכנראה גם ולהתקדם במחקר מהריותר, אך אין בזה בכדי לפוטר את החוקר לחפש ולצפות במקור בסופו של דבר.
מקורות מקוריים חשובים ביותר למחקר יוחסין. הם מספקים מידע רב על עבר המשפחה, לרבות שמות וכינויים, תאריכים, מקומות ואירועים. הם גם עוזרים לחוקר לקבל תמונה רחבה ומקיף ולהבין את הקשרים המשפחתיים, את התרבות וההשקפות העולם של בני המשפחה בעבר.
קיימים סוגים רבים ושונים של מקורות מקוריים, להלן הנפוצים ביותר:
- מסמכים רשמיים: כגון תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה.
- מכתבים: יכולים לספק הצצה ייחודית לחייהם של בני המשפחה, מחשבות, רגשות, חוויות.
- יומנים: הם עוד מקור נהדר למידע 'רך' על העברוספקים מידע על חיי היומיום, אירועים שנחוו, ואנשים שפוגשו.
- תמונות וקטעי חוזי: מאפשרות הצצה חזותית אחורה בזמן, לזהות את בני המשפחה, ללמוד על האופנה והתרבות ולראות את המקום שבו הם חיו "בעיניים".
- חפצים: יכולים לשפוך מעט אור בני המשפחה.
- מצבות קברים: לא מעט מידע מסתתר בכיתוב על המצבה, שמות, תאריכים,קרובים אחרים והקדשות
מסמך פקסימיליה, תצלומים, עותקים או רפרודוקציות דיגיטליות אמינות, שלא שונו, נחשבים כשווי ערך למקור 'מקורי' |
חשוב להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה בחיפוש מקורות. להלן המקומות הנפוצים בהם כדאי להתמקד:
- ארכיונים
- מוזיאונים
- ספריות
- בתי קברות
- ארגונים היסטוריים
- משפחות
גם מקור מקורי, מחייב בדיקה קפדנית, האם המקור אמין? ואם כן, האים אוא תקין? האם הוא נושא חותם זמן? האם המקור שונה לאחר מעשה? ללא קבלת מענה סביר ומספק לשאלות אלו, ניאלץ להתיחס למקור בחשדנות רבה . קישור למונח 'מקור' במילון מונחי גרמפס.
- קבוצת אנשים שיש בינהם קירבת דם; קרובים; בית אב.
- משפחה במילון מונחי גרמפס.
- מין (sex)
- למידע נוסף: מגדר
- מִפְקָד־אוֹכְלוּסִין (census)
- ספירה ורישום של תושבים ומשקי־בית בזמן נתון, שֶׁעשויים לכלול גיל, מקצוע, קרבת־משפחה, מקום־לידה ועוד.
נ
- נֶה (né, née)
- משמעותו "נולד" ו"נולדה" (בצורות זכר ונקבה). מציין שֶׁשם־המשפחה שמופיע לאחר מכן היה בשימוש לפני שינוי־שם. השינוי אינו נובע רק מנישואין; הוא יכול להיות מכל סיבה, כולל שם־במה ושם־עט. לעיתים קרובות מושמט הסימן הדיאקריטי וההבחנה בין זכר לנקבה בעת שימוש במילת השאילה nee [2], שמקורה בצורת הבינוני־הסביל של המילה הצרפתית naître ("להיוולד"). במסמכים אמריקאיים מקובל לעיתים להבין זאת כ״לשעבר״, אך פרשנות זו חורגת מן הכוונה המקורית, שֶׁמציינת במפורש שם־לידה. למידע נוסף שמות נעורים ושמות נישואין בויקיפדיה.
- נחקר
- מהמילה הלטינית probandus שפירושה "זה שיש להוכיחו". האדם המשמש נקודת ייחוס (הנחקר הראשון) במחקר יוחסין או גנטי, ולעיתים קרובות מהווה את הבסיס לשיטת מספור גנאלוגית. שאר האנשים באילן־היוחסין מתוארים ביחס אליו. (אנשים מרכזיים באילן־יוחסין כוללים: נחקר, אב השושלת, אם השושלת)
- נתונים חיוניים
- נתונים חיוניים, או רשומות חיוניות, כגון תעודות לידה, נישואין ופטירה, יכולים לשמש כבסיס תיעוד לבניית אילן־יוחסין.
ס
- סִיק (sic)
- מן המונח הלטיני "sic" שמשמעותו "כך; כן". משמש בסוגריים בתוך מובאה מילולית כדי לציין שֶׁ"כך הדבר" — כלומר שֶׁשגיאה ברורה נשמרת כפי שהיא במקור. (לעומת זאת, המונח הלטיני "recte" מציין שגיאה דו־משמעית ומוסיף תיקון.) למידע נוסף: הגדרת sic
- סֶנְטִימּוֹרְגָּן
- בניתוח דנ״א, סנטימורגן (בקיצור cM, וברבים cMs) היא יחידת־מידה לשיעור הדמיון הגנטי. היחידה מתארת מרחק בין אתרים גנטיים (נקראים גם מיקומי כרומוזום או סמנים), שֶׁבֵּינֵיהֶם מקטעי כרומוזום נוטים שלא להתפרק עקב שחלוף (רקומבינציה). בתוך מקטע כזה, התדירות החזויה של אירועי שחלוף כרומוזומליים ביניים היא 0.01 בדור אחד. אף שֶׁלעיתים משתמשים ביחידה כדי להסיק מרחק לאורך כרומוזום, אין זה מרחק פיזי ממשי. מונח חלופי הוא "יחידת־מפה" (בקיצור m.u.), אך צורה זו מופיעה בתדירות נמוכה יותר בפורומים גנאלוגיים.
ע
פ
- פַּטְרִילִינֵאָלִי (patrilineal)
- שם־משפחה שמבוסס על שם־המשפחה של האב
- פַּטְרוֹנִים (patronym)
- שם פרטי שמבוסס על שם האב (שם פרטי או שם־משפחה)
- פַּטְרוֹנִימִי (patronymic)
- שם־משפחה שמבוסס על שֵׁם־הַפְּרָט של האב (שם התואר patronymic משמעו נגזר מן האב, בעוד שֶׁ־avonymic נגזר מן הסב. כאשר משתמשים במונח כשם־עצם, הוא מתייחס לשם שנגזר באופן זה.)
- פּרוֹקְסִימוֹ (prox.)
- מן המונח הלטיני "proximo mense" שמשמעותו "החודש הבא". מונח עיתונאי אנכרוניסטי המופיע לעיתים, ולעיתים נעשה בו שימוש בהודעות־אבל. לכן, הביטוי "3rd prox." שמופיע בהודעת־אבל מתאריך 26 Dec 1766 משמעו לא רק החודש הבא, אלא גם שנת הלוח הבאה, והוא מתייחס ל־3 January 1767. למידע נוסף: inst. וגם ult.
צ
ק
- קבר זיכרון (cenotaph)
- מצבת־זיכרון בתחומי בית־קברות, שֶׁמּוּצֶּבֶת לכבוד אדם שֶׁשרידיו קבורים במקום אחר – קבר ריק או במקרים רבים אדם שמקום קבורתו אינו ידוע כמו קורבנות השואה או קורבנות חללי מלחמה. לעיתים זו גם המצבה המקורית של אדם שֶׁמאז הועבר לקבורה מחדש במקום אחר.
- קִרְבַת־דָּם
- מן המונח הלטיני consanguinitās; משמעותו "תכונה שֶׁל אותו דם" (פירוק צורני: CON- במשמעות "עם" או "ביחד" + SANGUIS/SANGUIN במשמעות "דם" + -ITAS סיומת במשמעות "שֶׁבַּעַל מאפיין/תכונה ייחודיים"; צורן שֶׁהופך שם־עצם לצורה תוארית).
קשר־שארות עקב ייחוס מאב קדמון משותף; שַׁרְשֶׁרֶת־קִרְבָה - מילים שֶׁקשורות לקרבת־דם:
- ייחוס, agnate, cognate, שיוך, קרובים, שושלת, קשר, קבוצה, זיקה, קרוב, אחווה, אחוות־אחיות, שארות, filiation, קִרְבָה
- מילים ארכאיות לקרובים:
- niblings (אחייניות ואחיינים), fadu (דודה מצד האב), fœdra (דוד מצד האב), modrige (דודה מצד האם), avuncle, eam, eme (דוד מצד האם), patruel (ילד של דוד מצד האב), brother-uterine (אח למחצה מצד האם), brother-consanguine (אח למחצה מצד האב), double cousin (בן־דוד מדרגה ראשונה שֶׁחולק את כל ארבעת הסבים), machetonim (הורי החתן או הכלה של הילד)
ר
- רֶקְטֶה (recte)
- מן המונח הלטיני "recte" שמשמעותו "כראוי; נכונה". צורה מקוצרת של 'sic, recte ____' (שֶׁהיא צורה מקוצרת של 'sic erat scriptum, recte ____') — ביטוי לטיני שמשמעותו "כך נכתב, והנכון הוא ____". משמש בסוגריים בתוך מובאה מילולית כדי להבהיר שֶׁבמקור יש שגיאה דו־משמעית, ולציין את הנוסח הנכון. (לעומת זאת, המונח הלטיני "sic" מציין שגיאה חד־משמעית בלי לתקן אותה.) למידע נוסף: הגדרת recte
- תעתיק לטיני (romanization)
- ייצוג לשוני של מילה באלפבית הלטיני
ש
- שיטת מספור
-
- גנאלוגים אימצו מספר שיטות מספור גנאלוגיות למיספור אילנות־יוחסין ותרשימי יוחסין בתסדיר מילולי. כל שיטה מספקת שיטה עקבית לקביעת מזהה צפוי ותקני עבור אנשים באילן־יוחסין. רוב השיטות מקצות מזהים ביחס לאדם מרכזי, והן ממוקדות באבות קדמונים (שיטה עולה) או בצאצאים (שיטה יורדת). שיטות מספור נפוצות שנתמכות במאפיינים של גרמפס כוללות את: אהננטפל, ד'אבוביי, דה וילייה, הנרי, מורז'ה דה טופיני, רגיסטר, סוסה־שטרודניץ.
- שם־חיבה
- שם־בדוי מקוצר (שם מוכר, כינוי־חיבה).
- הועלתה השערה לשונית שלפיה המילה מבוססת על הביטוי האנגלי "an eke name" (שם נוסף), שהפך ל־"an ekename", ולאחר חלוקת־מילים שגויה הפך ל־"a nekename", ולבסוף ל־"a nickname". ההשערה נשענת על eke מן האנגלית העתיקה eaca, שמשמעותה "תוספת".
D
- dna
- ראשי־תיבות: deoxyribonucleic acid
- חומצת־גרעין שֶׁנושאת מידע גנטי.
- דנ"א כל המידע התורשתי הדרוש לבניית החלבונים בתא אצל כל האורגניזמים הידועים, מחיידקים ועד בני אדם, מקודד במולקולת DNA אחת או יותר, המאורגנות במבנה של סליל כפול, ורצף הנוקלאוטידים בהן ייחודי לכל אורגניזם.
G
- GEDCOM
- ראשי תיבות: Genealogy Data Comcommunication
- תסדיר להחלפת נתוני חקר־יוחסין
- תסדיר ייבוא וייצוא . במפרט פתוח לתסדיר GEDCOM שפותח על ידי 'כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרון הימים' (כנסיית LDS) כסיוע למחקר יוחסין. המהדורה התקנית הוותיקה היא גרסה 5.5 ששוחררה בשנת 1996 ועדכון טיוטת גרסה 5.5.1 שהוצגה להערות בשנת 1999. (בדיעבד, התווית 'טיוטה' הוסרה רשמית במהדורה המוערת בשנת 2019. במשך למעלה מ־20 שנה כתסדיר תיקני למעשה, הוא נותר ללא שינוי או שיפור, למעט שני תגים וזכויות יוצרים.) כתקן פתוח, קיימות אי התאמות נרחבות ומשתנות ללא הרף בין יישומים ואובדן נתונים בהעברת נתונים בשימוש בתסדיר ולמרות זאת השימוש בתסדיר GEDCOM נפוץ מאוד בין כלי תוכנה מתחרים.
- גרסת GEDCOM X הוצע ב־2012 וגרסה 5.5.5 שהוצע ב־2019 אך אלו שיפורים שלא זכו לאישור בעלי זכויות היוצרים.
הפרוטוקול מאגד בתוכו את כל המידע הדרוש לבניית אילן־יוחסין. לכל אירוע מקודד בקוד קבוע. כך לדוגמה תאריך לידה מסומל ב־BIRT DATE, מקום הלידה BIRT PLAC וכך הלאה. תוכנות חקר־יוחסין השונות יודעת לקרוא את הקודים הללו ולהציב את הערכים במקומות המתאימים ובכך להעביר את כל המידע למבנה הנתונים שלה.
הדרך המקובל להעברת אילנות־יוחסין מתוכנה לתוכנה היא בדרך של ייצוא וייבוא של קובץ נתונים. לכל תוכנה חקר־יוחסין מבנה נתונים ייחודי משלה, אך התקן הוא תסדיר GEDCOM. לפיכך יש לייצא את אילן היוחסין מתוכנה אחת לקובץ GEDCOM, ולייבא אותו לתוכנה האחרת.
החיסרון המרכזי בפרוטוקול זה הוא מרחב התמרון הגדול שהוא מאפשר בתגי הייצוא. כלומר, מפתחי התכנות השונות יכולים להשתמש בתגים אלו כרצונם (אופן כתיבתם), דבר שגורם לבעיות בייבוא הנתונים לתוכנה אחרת. בנוסף, קיום גרסאות שונות לפרוטוקול – הגרסה הרשמית האחרונה היא 5.5. לכן יש צריך לוודא התאמת גרסאות קובץ ה־GEDCOM בין התכנות, ולוודא שלמות הנתונים בין התכנות (עשוי להיות שמידע שמנוהל בתוכנה אחת אינו מנוהל באחרת ולכן לא יעבור בפעולת היובא, או שייובא באופן חלקי).
- genealogy
- למידע נוסף חקר־יוחסין
מקורות נוספים
- [3] אתר עיל”ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
- Glossary of Genealogical Terms on Ancestry.com
- Comprehensive Genealogy Glossary by Family Tree (magazine) Editors
- Genealogical Terms by FamilySearch
- Acronyms and Abbreviations by FamilySearch
- Abbreviations & Acronyms for Genealogy, The Accepted by Geni.com
- Dictionary of Genealogy and Archaic Terms by Randy Jones
- Genealogy - Glossary by History Detectives (program produced for Oregon Public Broadcasting and Lion Television)
- A Genealogist’s Guide to Old Latin Terms & Abbreviations by Mary Harrell-Sesniak
- Old Diseases & Early Medical Terms in Historical Newspapers by Mary Harrell-Sesniak
- Genealogy Glossary by Genealogy.com
- French/German/Italian/Spanish terms and relationships by Genealogy.com
- Genealogical Terms Commonly Used in Genealogical Research by Random Acts of Genealogical Kindness
- Genealogy Glossary: Confusing Research Terms and Their Meanings by Family History Daily
- Glossary of Terms by Genealogy Quest
- Genealogy Dictionaries & Glossaries on Cyndi's List